מה קורה אחרי חקירת מצ"ח? 6 הנחות שגויות שכדאי להכיר
מאמרים /מה קורה אחרי חקירת מצ”ח? 6 הנחות שגויות שכדאי להכיר
עבור חיילים רבים, סיומה של חקירת מצ”ח לא מובילה להנחת רווחה. אלא, דווקא אז מתחילה תקופת המתנה המלווה בחוסר ודאות.
בשלב זה, חיילים רבים מנסים להבין את משמעות הפעולות שבוצעו בעניינם במהלך החקירה או להסיק מסקנות מהחלטת הגוף החוקר שלא לבצע פעולות אחרות. ניסיון זה, עלול להוביל למסקנות שלא משקפות נכונה את אופן פעולתה של מערכת המשפט הצבאית.
במאמר זה נביא שש הנחות שגויות ושכיחות בקרב חיילים, ביחס להליכי חקירה ומשפט בצה”ל.
“שוחררתי בתום החקירה, אז כנראה שגם לא יוגש נגדי כתב אישום”
זו אחת המסקנות השגויות הנפוצות ביותר.
ברוב המקרים, ההחלטה אם להגיש כתב אישום לא מתקבלת מיד עם סיום החקירה. אלא, שבתום החקירה מועברות הראיות שנאספו לתביעה הצבאית. התביעה היא שבוחנת האם התשתית ראייתית המצדיקה את המשך ההליך. רק לאחר בחינת מלוא חומר הראיות, מתקבלת החלטה אם לסגור את התיק, להורות על השלמת החקירה, להגיש כתב אישום או להורות על העמדת החייל לדין משמעתי.
עצם שחרורו של החייל בתום החקירה, לא מלמד דבר על האופן שבו צפוי ההליך להסתיים.
לקריאה נוספת על חקירת מצ”ח, לחצו כאן.
“הסכמתי לבצע פוליגרף, אבל לא זימנו אותי – סימן שמאמינים לי”
לא בהכרח.
ההחלטה אם לבצע בדיקת פוליגרף היא החלטה חקירתית המתקבלת בהתאם לצורכי החקירה ולשיקולים מקצועיים. העובדה שבסופו של דבר לא בוצעה הבדיקה, לא מעידה כי גרסתו של החייל התקבלה. החלטה שלא לבצע פוליגרף, לא מאפשרת להסיק מסקנה כלשהי באשר להמשך הטיפול בתיק.
“חוקר מצ”ח הוא זה שמחליט אם יוגש נגדי כתב אישום”
זו אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר.
חיילים רבים משקיעים מאמצים בניסיון לשכנע את חוקר מצ”ח בצדקת גרסתם. זאת, מתוך מחשבה שהוא הגורם שיכריע כיצד יסתיים התיק. בפועל, סמכויותיו של חוקר מצ”ח שונות לחלוטין.
תפקידו של החוקר הוא לנהל את החקירה, ולאסוף את הראיות הדרושות לבירור החשד. עם השלמת החקירה מסתיים תפקידו.
חוקר מצ”ח אינו מוסמך להחליט אם יוגש כתב אישום, באילו עבירות יואשם החייל או כיצד יסתיים ההליך. ההחלטה אם להגיש כתב אישום נתונה לתביעה הצבאית. ואילו ההכרעה בשאלת האשמה והעונש, ככל שיוגש כתב אישום, מסורה לבית הדין הצבאי.
לקריאה נוספת על איך מתנהלת חקירת מצ”ח, לחצו כאן.
“אם אני עומד להשתחרר בקרוב, לחקירת מצ”ח כבר אין משמעות”
לא תמיד.
להליך פלילי המתנהל במהלך השירות הצבאי עשויות להיות השלכות גם לאחר השחרור מצה”ל. היקפן של השלכות אלה משתנה ממקרה למקרה ותלוי, בין היתר, באופי העבירה, באופן שבו הסתיים ההליך ובנסיבותיו.
לכן, גם כאשר מועד השחרור קרוב, אין מקום להניח שלא יוגש כתב אישום בהמשך.
“לא התייעצתי לפני החקירה הראשונה, אז כבר אין טעם להתייעץ לפני חקירת ההמשך”
להפך.
אף פעם לא מאוחר להיעזר בייעוץ משפטי במסגרת חקירה שמתנהלת. במהלך חקירת המשך לא נשללת האפשרות לקבל ייעוץ משפטי. זאת, גם מקום בו חייל בחר שלא לממש את זכותו להיוועץ בחקירתו הראשונה.
כל עוד החקירה נמשכת והחייל נדרש להמשיך ומסור גרסה בפני חוקרי מצ”ח, הליך איסוף הראיות עדיין מתנהל. לכן, גם לפני חקירת המשך עשויה להיות חשיבות משמעותית לקבלת ייעוץ משפטי. למעשה, מדובר בהזדמנות נוספת להשפיע על האופן שבו יתועדו וייבחנו הדברים.
לקריאה נוספת על עורך דין צבאי, לחצו כאן.
“זומנתי לחקירת המשך כי מצ”ח מחפשים אותי”
לא נכון.
זימון לחקירת המשך אינו נועד “להציק” לחייל. ברוב המקרים, המשמעות היא שגוף החקירה סבור כי נדרשות פעולות נוספות לצורך השלמת בירור החשדות.
כך למשל, ייתכן שלאחר החקירה הראשונה נאספו ראיות נוספות, והתעורר צורך להציג לחייל ממצאים חדשים.
עצם הזימון לחקירת המשך מלמד שהחקירה טרם מוצתה, ונדרש להשלים את הבירור בטרם תתקבל החלטה בתיק.
לסיכום
התקופה שלאחר סיום חקירת מצ”ח מלווה לא פעם בחוסר ודאות. במצב זה, קל לנסות לפרש כל פעולה של גורמי החקירה או להסיק מסקנות מהיעדרן של פעולות מסוימות. ואולם, בפועל, הדרך שבה מתנהל ההליך מורכב יותר, ורבות מן ההנחות הרווחות אינן משקפות את אופן פעולתה של מערכת המשפט הצבאית.
הבנת השלבים שלאחר החקירה והגורמים המוסמכים לקבל את ההחלטות עשויה לסייע לחייל להתמודד עם ההליך מתוך היכרות עם המערכת, ולא על בסיס שמועות או מידע חלקי.
