חקירת מצ"ח

כיצד נפתחת חקירת מצח?

חקירה בחשד לביצוע עבירה נפתחת במספר דרכים. המצבים השכיחים ביותר בהם תיפתח חקירה הם כאשר מוגשת תלונה למשטרה הצבאית החוקרת, בעקבות מידע מודיעיני המגיע למצח ומקים חשד סביר להתקיימותה של עבירה או באופן מקרי בעקבות דיווח של מפקדים או שוטר צבאי.

מה ההבדל בין חקירת מצח לחקירה במשטרת ישראל?

חקירה שנערכת במצח היא חקירה פלילית לכל דבר ועניין. השלכותיה של חקירת מצח זהות לחלוטין להשלכותיה של חקירה המתקיימת במשטרת ישראל. משטרת ישראל ומצח הם שני גופים בעלי סמכויות מקבילות. מצח אחראית על חקירתם של משרתי הצבא ומשטרת ישראל על חקירתם של אזרחי המדינה.

לצד האמור, כן קיימים הבדלים משמעותיים בין הגופים הללו. למשל, הגיל והניסיון של השוטרים. המשרתים במצח הם לרוב חיילים בשירות סדיר הנמצאים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, ובהתאם לא מחזיקים בניסיון מקצועי רב. הבדל נוסף שקיים נוגע לעבירות שנחקרות באופן שכיח על ידי כל אחד מגופי החקירה, בעוד שמצח חוקרים באופן תדיר חשד לביצוע עבירות של שימוש והחזקה בסמים שנחשבים “קלים”, במשטרת ישראל ברוב המכריע של המקרים לא יפתחו בחקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות מסוג זה.

בין גופי החקירה הבדלים נוספים רבים. רק עורכי דין אשר מתמקצעים בעבודה מול שני גורמי החקירה ידעו לתת ייעוץ מותאם לחייל שמגיע למצח להבדיל מאזרח שמגיע לחקירה במשטרת ישראל.

מה מומלץ לעשות לפני חקירת מצ״ח?

זימון לחקירת מצ״ח עשוי לעורר לחץ וחוסר ודאות, במיוחד כאשר מדובר במפגש ראשון עם גוף חקירה. 

לפני חקירת מצ״ח, מומלץ בין היתר:

• לא למסור גרסה מבלי להבין מהו החשד – חשוב להבין בגין אילו חשדות זומנתם לחקירה ומה משמעות הדברים.
• להכיר את הזכויות במהלך החקירה – ובהן הזכות להיוועץ בעורך דין וזכות השתיקה במקרים המתאימים.
• לקבל ייעוץ משפטי לפני החקירה – במקרים רבים, ייעוץ מוקדם עשוי להשפיע על אופן ההתנהלות במהלך החקירה ועל המשך ההליך.
• לא להניח שמדובר ב”שיחה לא רשמית” – גם שיחה שנראית ראשונית או בלתי פורמלית עשויה להיות חלק מההליך החקירתי.

מה צפוי לחייל שמגיע למצח?

בתחילתה של החקירה יכנס הנחקר לחדר חקירות, לעיתים חדר מצולם. בחדר החקירות, עוד בטרם יוצגו לו שאלות, יסבירו לחייל באיזה עבירות הוא חשוד ומה הן זכויותיו כנחקר. החוקרים יסבירו לנחקר כי יש לו זכות לשמור על שתיקה וכי באפשרותו להתייעץ בעורך דין, עליהן נפרט בהמשך. הנחקר ישאל האם הוא מבין את המידע שנמסר והאם הוא מבקש לממש את זכויותיו. 

במסגרת החקירה חוקרי מצח ינסו לחלץ מהחשוד הודאה לפיה הוא אכן ביצע את העבירה בה הוא חשוד. לצורך כך החוקרים יפעילו תרגילי חקירה שונים ומגוונים. בין היתר, החוקרים יכולים להשפיע על אורך החקירה ולהחליט לערוך חקירה ממושכת ומתישה. החוקרים ינסו לדבר לליבו של החשוד או לחלופין יצעקו עליו ויטיחו בו האשמות. עוד באפשרותם של החוקרים לשקר לחשוד בדבר הראיות שנאספו כנגדו ועוצמתם. רבים הם “התרגילים” בהם עושים שימוש חוקרי מצח וקצרה היריעה מלמנות פה את כולם.

לקריאה נוספת על חקירת מצ”ח, לחצו כאן.

פעולות חקירה נפוצות במצ״ח

פרט לדרך בה יתנהלו חוקרי מצ”ח מול החשוד שיושב מולם, שלה לבדה השפעה רבה על מהלך החקירה, ישנן פעולות חקירה שהן שכיחות בהשוואה לפעולות אחרות, פעולות אלה יבוצעו בהתאם לאופי החשד ולנסיבות המקרה:

• חיפוש בטלפון הנייד
• תפיסת מכשירים וחומרים אישיים
• בדיקות שתן בחשד לעבירות סמים
• עימותים בין נחקרים או עדים
• גביית עדויות מחיילים ומפקדים
• בדיקות פוליגרף במקרים מסוימים

לקריאה נוספת על חקירת מצ”ח סמים, לחצו כאן.

לקריאה נוספת על בדיקת שתן בחקירת סמים, לחצו כאן.

זכויות במהלך חקירת מצ״ח

לצד סמכויות החקירה של מצ״ח, על כל משרת בצבא שנקרא לחקירה במצח להכיר כי עומדות לו זכויות שמטרתן להגן עליו. מימוש הזכויות יסייע לחייל להתנהל במהלך החקירה, ובהמשך ההליך:

• זכות ההיוועצות בעורך דין – קיימת זכות לקבל ייעוץ משפטי לפני החקירה ובמהלכה.
• זכות השתיקה – להחלטה אם למסור גרסה או לשמור על זכות השתיקה עשויות להיות השלכות משפטיות שונות.
• זכות לעדכון בדבר החשדות – נחקר זכאי לדעת מהו החשד המיוחס לו במסגרת החקירה.
• זכות לתנאי חקירה הולמים – גם במסגרת חקירה צבאית קיימת חובה לקיים את החקירה בהתאם לדין ולנהלים.

מה קורה לאחר חקירת מצ״ח?

לאחר סיום חקירת מצ״ח, חומר החקירה מועבר לפרקליטות הצבאית לצורך בחינת המשך הטיפול בתיק. בשלב זה עשויות להתקבל החלטות שונות, בהתאם לראיות ולנסיבות המקרה. אם כן, אלה הם השלבים שבאים לאחר סיום החקירה:

• העברת חומר החקירה לפרקליטות הצבאית – לאחר סיום פעולות החקירה, התיק מועבר לבחינת גורמי התביעה הצבאיים.
• בחינת הראיות בתיק – הפרקליטות הצבאית בוחנת האם קיימות ראיות להגשת כתב אישום ומהי חומרת החשדות.
• החלטה על סגירת תיק – במקרים מסוימים יוחלט שלא להגיש כתב אישום והתיק ייסגר.
• החלטה על הגשת כתב אישום – כאשר מתקבלת החלטה להעמיד לדין, יוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי.
• דיוני מעצר והליכי ביניים – בחלק מהמקרים עשויה הפרקליטות לבקש את מעצרו של החשוד במהלך ההליך.
• ניהול הליך בבית הדין הצבאי – ההליך עשוי לכלול דיוני הוכחות, חקירות עדים, משא ומתן להסדר טיעון ומתן גזר דין.

במקרים רבים, לאופן ההתנהלות כבר בשלבי החקירה הראשוניים עשויה להיות השפעה משמעותית על המשך ההליך ותוצאותיו.

לקריאה נוספת על מעצר צבאי, לחצו כאן.

משרד עורכי דין אטקין חברון מייצג חיילים בהליכי חקירת מצח