עריקות מהצבא – מה עושים, מה צפוי לכם ואיך נכון להתמודד עם המצב
תחומי התמחות / משפט צבאי / עריקות מהצבא – מה עושים, מה צפוי לכם ואיך נכון להתמודד עם המצב
אם אתם עריקים מהצבא או נמצאים בשלב שבו עולה חשש ממשי להפוך לכאלה, סביר להניח שאתם מתמודדים עם שאלות רבות ועם מידה לא מבוטלת של חוסר ודאות.
במצבים כאלה, להחלטות המתקבלות כבר בראשית הדרך עשויה להיות השפעה ממשית על אופן הטיפול בעניינכם ועל המשך ההליך מול רשויות הצבא. משום כך, חשוב להבין מראש כיצד מתנהל ההליך, למה ניתן לצפות בהמשך, ואילו שיקולים ראוי להביא בחשבון לפני קבלת החלטות.
במאמר זה נסביר מהי עריקות, מתי חייל נחשב לעריק, כיצד מתנהל ההליך בעניינו, ומהן ההשלכות האפשריות של עריקות מהצבא. לצד זאת, נתייחס גם לשאלות המרכזיות המתעוררות אצל חיילים המתמודדים עם עריקות. הכל, במטרה לאפשר לכם להבין את התמונה המלאה ולקבל החלטות מושכלות.
מהי עריקות מהצבא?
המילה עריקות מתייחסת לעבירת היעדר מן השירות הצבאי. מדובר בעבירה צבאית ייחודית ואחת מהעבירות הנפוצות של חיילים שנדונות בפני הערכאות הצבאיות. למעלה מ-70% מכתבי האישום שמוגשים בכל שנה בבתי הדין הצבאיים מייחסים לחיילים הנאשמים עבירה שעניינה היעדרות משירות צבאי. עבירת היעדר מן השירות מתייחסת למצב בו חייל נעדר משירות ללא הצדק סביר. העבירה מוגדרת בחוק השיפוט הצבאי כך “חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך.”
מדוע חשוב לבחון את הנסיבות שהובילו לעריקות?
עריקות היא אמנם עבירה המוגדרת באופן אחיד בדין הצבאי, אולם הנסיבות שמובילות כל חייל לבצע אותה עשויות להיות שונות באופן מהותי ממקרה למקרה. משום כך, בחינת עניינו של חייל אינה יכולה להתבסס על עצם ההיעדרות מן השירות בלבד, אלא מחייבת בחינה פרטנית של הרקע שהוביל לביצוע העבירה.
כך למשל, ישנם חיילים שהגיעו למצב של עריקות על רקע קושי נפשי, משבר משפחתי, מצב רפואי, קשיי הסתגלות לשירות או מצוקה שהלכה והחריפה עם הזמן. במקרים אחרים, ההיעדרות החלה כהיעדרות קצרה, אולם ככל שחלף הזמן גבר החשש מפני החזרה לשירות, עד שהיעדרות זמנית הפכה לעריקות ממושכת.
מנגד, קיימים גם מקרים שבהם ההיעדרות מן השירות אינה נובעת ממצוקה או מקושי אישי, אלא מבחירה מודעת שלא להתייצב לשירות. גם במקרים אלה, יש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות, ואין להסיק מסקנות על יסוד עצם ההיעדרות בלבד.
משך ההיעדרות הוא אמנם נתון בעל חשיבות, אולם הוא אינו השיקול היחיד שיש להביא בחשבון. בחינה ראויה של כל מקרה מחייבת התייחסות גם לנסיבות שהובילו לעריקות, לרקעו האישי של החייל, לאופן שבו התנהל במהלך תקופת ההיעדרות ולמכלול הנתונים הרלוונטיים לעניין. בחינה כאמור מאפשרת להפעיל שיקול דעת מושכל ומבוסס, ולקבל החלטות המותאמות לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה.
מה ההבדל בין עריק משירות סדיר, עריק בקו”ם, משתמט ועריק מילואים?
בשיח היומיומי נעשה לא פעם שימוש במונח “עריק” כדי לתאר כל מי שאינו מתייצב לשירות צבאי. ואולם, מבחינה משפטית קיימת הבחנה בין מספר מצבים שונים, ובהם עריק משירות סדיר, עריק בקו”ם, משתמט ועריק מילואים.
להבחנה זו יש משמעות מעשית. כל אחד מן המצבים הללו כפוף להסדר משפטי שונה, ובהתאם לכך גם מדיניות האכיפה והענישה משתנה בהתאם לסוג העריקות. משום כך, לפני שבוחנים מה צפוי בעניינו של חייל שנעדר מן השירות, חשוב להבין תחילה מהו מעמדו המשפטי.
לנוחיותכם, ריכזנו בטבלה שלהלן את ההבדלים המרכזיים בין המצבים השונים:
| סוג ההיעדרות | על מי מדובר? | העמדה לדין |
|---|---|---|
| משתמט | מי שלא התייצב להליכי המיון ו/או למועד הגיוס שנקבע לו. | ככלל, יוגש כתב אישום כאשר תקופת ההיעדרות עולה על 540 ימים, בהתאם למדיניות האכיפה הנהוגה. |
| עריק בקו”ם | מי שהתייצב בבקו”ם, החל בהליכי החיול אך לא השלים אותם ונעדר מן השירות. | ככלל, יוגש כתב אישום כאשר ההיעדרות הנוכחית עולה על 30 ימים, וסך ימי ההיעדרות המצטברים עולה על 180 ימים, או כאשר קיימת הרשעה קודמת בבית דין צבאי בגין השתמטות. |
| עריק משירות סדיר | חייל שכבר החל את שירותו הצבאי ונעדר ממנו ללא היתר. | ככלל, יוגש כתב אישום כאשר ההיעדרות הנוכחית עולה על 30 ימים, וסך ימי ההיעדרות המצטברים עולה על 100 ימים. |
| עריק מילואים | חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים ולא התייצב. | ככלל, יוגש כתב אישום כאשר תקופת ההיעדרות עולה על 28 ימים. |
לקריאה נוספת על השתמטות משירות צבאי, לחצו כאן
לקריאה נוספת על עריקות מהבקו”ם, לחצו כאן.
לקריאה של הנחיות התביעה הצבאית בנוגע לעבירה של היעדר מן השירות, לחצו כאן.
האם כל העריקים נעצרים?
התייצבות של עריק או מעצרו תביא לסיום תקופת ההיעדרות וממועד זה יחלו להימנות ימי מעצרו. עם הגשת כתב האישום תבקש התביעה הצבאית להאריך את מעצרו של עריק עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. לאור העובדה כי העבירה שבוצעה היא עבירה של בריחה, במרבית המקרים יוארך מעצרו של העריק עד סיום הטיפול בתיקו הפלילי. בתקופת המעצר יפגוש העריק בגורמי השונים בכלא שתפקידם לאבחן את מצבו – קב”ן, פסיכיאטר ומרכז אבחון וחוסן (בעבר נקרא גחל”ת, גורמי חזרה לשירות תקין). עריק שיביע מוטיבציה לחזור לשירות תקין יוכל להצטרף לבית הדין המשלב ולהשתחרר ממעצר.
כמה ימי כלא מקבלים על עריקות?
לרוב, הדבר שהכי מעניין חיילים שנעדרים משירות צבאי הוא כמה זמן הם צפויים לשבת בכלא. העונש על עריקות משתנה ממקרה למקרה ותלוי במשך ההיעדרות, בנסיבותיו האישיות של החייל וכן בסוג העריקות – האם מדובר בהשתמטות מהצבא, היעדרות מהבקו”ם, עריקות משירות סדיר או עריקות משירות מילואים. בנוסף, מי שנשפט בבית דין צבאי צפוי ככלל לעונש ארוך יותר ממי שנשפט בדין משמעתי. כמו כן, עונש על היעדרות ראשונה של חייל יהיה שונה מעונש על היעדרות שניה. בעריקות ראשונה לרוב תתקבל הטענה שמדובר במעידה חד פעמית, ויתחשבו בכך בגזירת העונש. בעריקות שניה יעמוד לחובת החייל עונש מאסר על תנאי, מההרשעה הראשונה, שיתווסף לעונש על ההיעדרות.
האם הרשעה בעבירות עריקות גוררת רישום פלילי?
הרשעה בעבירה של עריקות גוררת אחריה רישום פלילי. במקרים בהם חייל הורשע בעבירת היעדר מן השירות, סוגיית הרישום הפלילי תלויה בעונש שייגזר עליו. השאלה היא אם יהיה לחייל רישום פלילי “מופחת” או רישום פלילי רגיל. במקרים בהם הורשע חייל בעבירה החמורה יותר, עבירת העריקה, הרישום הפלילי יהיה רישום פלילי רגיל. הרשעה בעבירה בדין משמעתי לא גוררת רישום פלילי. רישום פלילי עשוי לפגוע בהמשך חייו האזרחיים של החייל. לכן, ישנה חשיבות מכרעת להתחשבות ברישום הפלילי בעת ניהול התיק.
האם עריק יכול לקבל פטור משירות צבאי?
במהלך תקופת כליאה או לאחר התייצבותו של חייל שנעדר מן השירות, עשויה להיבחן אפשרות להפנותו לגורמים מוסמכים בצה״ל לצורך בחינת המשך שירותו.
עם זאת, חשוב להבהיר כי אין בעצם ההיעדרות מן השירות כדי להקנות פטור משירות צבאי. כל בקשה לפטור נבחנת לגופה, בהתאם לקריטריונים הרלוונטיים ולשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים.
לעיתים, קיימת תפיסה לפיה הימצאות ממושכת בעריקות עשויה להביא, כשלעצמה, לקבלת פטור משירות. תפיסה זו אינה נכונה. משך ההיעדרות אינו מהווה כשלעצמו עילה לקבלת פטור. ההחלטה בדבר המשך השירות או סיומו מתקבלת רק לאחר בחינה פרטנית של מכלול נסיבות המקרה, לרבות מצבו האישי של החייל והרקע להיעדרות.
לקריאה נוספת על פטור מהצבא, לחצו כאן.
טעויות נפוצות של חיילים הנמצאים בעריקות
המתנה מתוך מחשבה שהבעיה תיפתר מעצמה
ישנם חיילים הסבורים כי אם ימתינו זמן רב מספיק, עניינם יוסדר מאליו או שהצבא יחדל מלחפש אחריהם. בפועל, חלוף הזמן אינו מביא להסדרת המעמד, ולעיתים אף עלול להקשות על הטיפול בעניינו של החייל ולהאריך את תקופת הכליאה הצפויה.
הסתמכות על מידע שנשמע מחברים או ברשתות החברתיות
חיילים רבים מקבלים החלטות על סמך סיפורים ששמעו מחברים, בני משפחה או מידע המתפרסם ברשתות החברתיות. ואולם, כל מקרה של עריקות נבחן בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות, ולכן אין להסיק ממקרה אחד על האופן שבו יתנהל ההליך במקרה אחר.
ההנחה שאין טעם להסדיר את המעמד לאחר שחלף זמן רב
לא מעט חיילים סבורים כי לאחר תקופת היעדרות ממושכת כבר “מאוחר מדי” להסדיר את מעמדם. בפועל, חלוף הזמן אינו שולל את האפשרות לפעול להסדרת המעמד, אך מחייב בחינה פרטנית של הדרך הנכונה לעשות זאת בהתאם לנסיבות המקרה והשלכות האפשריות.
ההנחה שמשך העריקות הוא השיקול היחיד בקביעת העונש
משך ההיעדרות הוא אמנם נתון משמעותי, אך הוא אינו השיקול היחיד הנשקל. לצד זאת, נבחנים גם הרקע שהוביל לעריקות, נסיבותיו האישיות של החייל, אופן התנהלותו במהלך תקופת ההיעדרות ושיקולים נוספים הרלוונטיים לכל מקרה.
דחיית הסדרת המעמד בשל החשש מפני הליך פלילי ומעצר
החשש מפני מעצר מוביל לעיתים חיילים להימנע מהתייצבות. ואולם, בפועל, הימנעות מהסדרת המעמד עשויה להביא להחמרת המורכבות הנוגעת לאופן הטיפול בעניינו של החייל.
אם כן, ישנן תפיסות שגויות רבות באשר לאופן שבו נכון לפעול במקרים של עריקות. חלקן מבוססות על מידע חלקי, אחרות על ניסיון של מכרים או על פרסומים ברשת. לפני קבלת החלטות, חשוב להסתמך על מידע מקצועי ועדכני. בחינה מוקדמת של נסיבות המקרה והבנת המשמעויות של כל דרך פעולה עשויות לסייע בקבלת החלטות מושכלות ובהתנהלות נכונה מול רשויות הצבא.
מה משפיע בפועל על אופן הטיפול במקרה של עריקות?
אופן הטיפול במקרה של עריקות אינו נקבע על בסיס נתון אחד בלבד, אלא נגזר ממכלול נסיבותיו של החייל ומפרטי המקרה. לצד משך תקופת ההיעדרות, נבחנים גם הרקע שהוביל להיעדרות, מאפייני השירות הצבאי, התנהלות החייל טרם ההיעדרות ובמהלכה.
במקרים מסוימים ניתן משקל גם לשאלה האם מדובר בהיעדרות ראשונה, וכן לאופן שבו בוחר החייל להתמודד עם המצב עם שובו למסגרת הצבאית. כל אחד מהשיקולים הללו עשוי להשפיע על אופן ניהול ההליך, המסגרת שבה הוא יתברר והחלטות שיתקבלו בעניינו של החייל.
משכך, בחינה של תיק עריקות נעשית תמיד באופן פרטני, תוך התייחסות לתמונה המלאה של נסיבות המקרה ולא לפרמטר בודד כזה או אחר.
| השיקול | מה נבחן בפועל |
|---|---|
| משך ההיעדרות | כמה זמן החייל נעדר בפועל מהשירות |
| נסיבות ההיעדרות | האם מדובר בקושי אישי, רפואי, משפחתי או נסיבות אחרות |
| מאפייני השירות | אופי השירות הצבאי והמסגרת ממנה נעדר החייל |
| התנהלות החייל | כיצד התנהל לפני ההיעדרות ובמהלכה |
| אופן ההסדרה | האם החייל התייצב מיוזמתו ובאיזה שלב |
| עבר פלילי/משמעתי | האם מדובר במקרה ראשון או דפוס חוזר |
משרד עורכי דין אטקין חברון לטיפול בעריקות מהצבא
עו”ד ליאור אטקין ועו”ד אריאל חברון, בעלות משרד עו”ד אטקין חברון, בעלות ניסיון של שנים רבות בטיפול בתיקי עריקות ובייצוג עריקים בהליכים שמתנהלים בבית הדין הצבאי.
במהלך השנים ייצגנו חיילים רבים שיצאו לעריקות, במטרה לסיים את עניינם המשפטי במהירות ובאופן שיאפשר להם להשתלב מחדש בשורות הצבא או בחיים האזרחיים.
אנחנו יודעות שמאחורי כל תיק עומד חייל, שיש לו סיפור מורכב יותר מזה שמשתקף מן הנתונים היבשים.
טיפול בתיק עריקות דורש ראייה כוללת של כל תחומי החיים של החייל, נסיבותיו מבית, נסיבותיו האישיות ושירותו הצבאי. לכן, כל תיק נבחן במשרדנו באופן פרטני, תוך בחינה מדויקת של נסיבותיו ובניית קו פעולה משפטי המותאם למקרה ולשלב שבו הוא מצוי.