וועדה להתרת התחייבות

וועדה להתרת התחייבות – ההליך בפני הוועדה

הוועדה להתרת התחייבויות היא וועדה מייעצת לראש אכ”א, אשר עתיד לקבל החלטה בעניינו של משרת הקבע. על החלטתו של ראש אכ”א ניתן להגיש ערעור לרמטכ”ל. במידה ומשרת קבע מבקש להשיג על החלטתו של הרמטכ”ל, באפשרותו לבקש מהרמטכ”ל לעיין מחדש בהחלטתו או להגיש עתירה לערכאות השיפוט האזרחיות.

בראש הוועדה עומד ראש מחלקת הסגל ולצידו שני קצינים בכירים בדרגת סא”ל. בנוסף, משתתפים בדיון יועצים משפטיים, נציגי צה”ל, נציגי החיל, מפקדים ועורך הדין המייצג.

במהלך הדיון יכולים איש הקבע, מפקדיו ועורך דינו לטעון באשר לעילה בגינה הובא בפני הוועדה, לסיבות המצדיקות השארתו בשירות, נסיבותיו האישיות, שירותו הצבאי עד כה ועתידו הצבאי.

מה הן העילות להתרת התחייבות לשירות קבע?

ישנן עילות שונות בגינן רשויות הצבא יכולות ליזום התרת התחייבות של איש קבע והבאתו בפני הוועדה:

• משרת הקבע איבד את אזרחותו הישראלית.
• היעדר אופק קידום.
• ירידה בכושר הרפואי.
• חקירה או הרשעה בעבירה שיש עימה קלון או בעבירה שיש בה חריגה מאמות המידה הנדרשות ממשרת קבע בדרגתו או במעמדו בצבא (בעקבות חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו).
• הרשעה בדין משמעתי בעקבות חוות דעת פרקליט, או נזיפה פיקודית בעקבות המלצת פרקליט, בעבירה שיש בה חריגה מאמות המידה הנדרשות ממשרת קבע בדרגתו או במעמדו בצבא.
• משרת הקבע נהג באופן החורג מאמות המידה הנדרשות. זאת, בין אם התנהגותו מהווה עבירה ובין אם לאו (בעקבות חוות דעת מפקדו של משרת הקבע בדרגת אלוף ומעלה ולאחר היוועצות בפרקליט הצבאי הראשי או סגנו)
• משרת הקבע הורשע והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל או עונש של הורדה בדרגה.
• משרת הקבע שהה בחופשה ללא תשלום של שישה חודשים או יותר ואין אפשרות לשבצו בתפקיד מתאים לאחר החופשה.

פעמים רבות, משרת הקבע שניצב בפני הוועדה להתרת התחייבות הוא קצין או נגד מצטיין. למעשה, תהיה זו הפעם הראשונה בה האינטרס של משרת הקבע מנוגד לאינטרס של המערכת הצבאית. ייתכן כי בוועדה תהיה התייחסות רק לנקודות השליליות בשירותו של משרת הקבע. שכן, חשוב לזכור כי הוועדה מתכנסת בכדי לבחון את שחרורו משירות. מדובר בסיטואציה לא נוחה במסגרתה יצטרך משרת הקבע לענות על שאלות קשות ולפרט עניינים אישיים. נוכח העובדה כי מדובר בסיטואציה מורכבת וכי שחרור בוועדה יביא לפגיעה בזכויות משרת הקבע, ייצוג הולם בוועדה הוא בעל חשיבות מכרעת.

התרת התחייבות ביוזמת משרת הקבע

משרת קבע יכול לבקש להפסיק את שירותו לפני המועד שנקבע כתום תקופת השירות. הקצין או הנגד נדרש למסור הודעה בכתב 60 ימים לפחות לפני מועד השחרור המבוקש. משרת הקבע יזומן לראיון אצל מפקדיו, והבקשה תועבר לבחינת הגורמים הרלוונטיים. במסגרת אישור הבקשה, יתבצע הליך בירור חבויות בכדי לבחון האם למשרת הקבע יש חוב לצה”ל.

בבקשה להפסקת שירות שמוגשת במהלך תקופת ההתחייבות הקשיחה, יש לפרט את עמדת המפקדים ועמדת החיל. הבקשה תועבר להחלטת הגורמים הרלוונטיים, על החלטה זו ניתן להגיש ערר. מי שבקשתו נדחתה, יוכל להגיש בקשה חדשה בחלוף חצי שנה או בהינתן נימוקים חדשים.

משרד עורכי דין אטקין חברון – מייצגים בוועדה להתרת התחייבות

משרד עורכי דין אטקין חברון מתמחה בדיני צבא וביטחון. עו”ד ליאור אטקין ועו”ד אריאל חברון, עומדות בראש המשרד, ומחזיקות בניסיון רב בייצוג מלש”בים, חיילים סדירים ואנשי מילואים בהליכים השונים שמתנהלים בצבא. בתוך כך, גם בהליכים של התרת התחייבות לשירות קבע.

מאחר שהליך של התרת התחייבות לשירות קבע, יכול להוביל להשלכות אישיות וכלכליות  מרחיקות לכת. יש הכרח להגיע לוועדה בליווי עורך דין צבאי שייצג את האינטרסים שלך. עורך דין צבאי הבקיא בפקודות הצבא, במערכת הצבאית ובמקרים דומים, יסייע בהשגת התוצאה הטובה ביותר עבורך.